עם כל המעבר דירה הזה, כבר ממש לא נשאר לי זמן לכתוב אפילו את הפוסטים המעטים שאני עוד מצליחה לכתוב לאחרונה — גם כשקורים דברים שממש שווה לספר עליהם.

כמו סוף השבוע האחרון, למשל, שהיה עמוס בטירוף (למרות שבינינו, כל סופי השבוע שלנו נראים ככה בזמן האחרון).

אז בסוף השבוע האחרון, 31 באוקטובר ו-1 בנובמבר, התקיימה בחיפה תערוכת כלבים בינלאומית, ורשמנו אליה רק את טורי, שכבר עברה לכיתת הצעירות.

מכיוון שזו הייתה תערוכה כפולה — בינלאומית וארצית באותו יום — בניתי על זה שטורי תנצח בכיתה שלה בשתיהן, וככה במכה אחת, ביום אחד, תשלים את תואר אלופת ישראל הצעירה. (בשביל התואר הזה צריך לנצח בכיתת הצעירים בשתי תערוכות תחת שני שופטים שונים.)

וההימור שלי הצליח! :)

טורי - אליפה צעירה של ישראל

אבל נתחיל מההתחלה.

הקבוצה שלנו (קבוצה 1 — כלבי רועים, לפי הסיווג של FCI) הוצגה בשבת, אבל אני נסעתי לחיפה גם ביום שישי — לעבוד.

הייתי מזכירת שופט (או ליתר דיוק, שלושה שופטים שונים), ובסך הכול הקלדתי משהו כמו מאה דוחות שיפוט...

הייתי בתערוכה משמונה בבוקר עד שבע בערב, ובסוף היום כבר בקושי ראיתי את האותיות על המקלדת. וכמובן, דווקא השופט האחרון היה פיוטי במיוחד — לכל כלב הוא הכתיב תיאור באורך של פואמה שלמה...

אבל האווירה הייתה פשוט נהדרת! אני מתה על תערוכות בינלאומיות!

כל המפגשים והקשקושים, המון פרצופים מוכרים, וכל כך הרבה כלבים יפהפיים!

אפילו פגשתי שם אנשים שלא ראיתי כבר מאה שנה — חברים מהחבורה שאיתה היינו יוצאים לטיולים, שכבר המון זמן לא יצא לנו להיפגש.

מי היה מאמין שתערוכת כלבים היא מקום כזה מוצלח לפגוש חברים ותיקים? )))

ואחרי התערוכה, במקום לנסוע ישר הביתה, נסעתי למושב ליד בנימינה כדי לאסוף ארגז המלטה חדש בשביל הגורים העתידיים שלנו. (כמה זמן עוד אפשר להשתמש בארגז הישן של מייק?..)

הגעתי הביתה בסביבות תשע בערב, וישר הלכתי לרחוץ את טורי ולגזור לה ציפורניים לקראת הזירות של מחר.

בשבת כבר נסענו לחיפה יחד עם ז'ניה, והגענו בסביבות תשע בבוקר, כדי שלאדל יהיה מספיק זמן להכין את טורי ולהכניס אותה למצב הרוח הנכון לקראת התערוכה.

טורי - אליפה צעירה של ישראל

הזירה הראשונה שלנו הייתה בתערוכה הבינלאומית, עם השופטת הישראלית אורית נבו (שהיא, דרך אגב, נציגת ישראל ב-FCI).

יחד עם טורי התחרו עוד שתי נקבות צעירות, אבל טורי ניצחה בכיתה שלה די בקלות וקיבלה J.CAC ו-CACIB-J.

אחר כך היא אמנם הפסידה את תואר הצעיר הטוב בגזע לזכר, ואת תואר הנקבה הטובה בגזע לכלבה מכיתת האלופות.

כך שכבר היה ברור שלא נצטרך להישאר לזירת ה-Best in Show המרכזית בסוף התערוכה... אם כי אני בכל זאת הייתי צריכה להישאר עד הסוף, מסיבה קצת אחרת. :)

טורי - אליפה צעירה של ישראל

אבל אני הייתי מרוצה! מה שהיה חשוב לי אלה שני ה-J.CAC שצריך בשביל תואר אלופת ישראל הצעירה, ואת הראשון טורי כבר קיבלה.

וחוץ מזה, כבר ראיתי את המתחרות שלנו, אז הייתי כמעט בטוחה שגם הסרט הכחול השני (תראו בתמונה למטה) כבר בכיס שלנו! :)

טורי - אליפה צעירה של ישראל

אחר כך הייתה הפסקה של בערך ארבע שעות עד לתערוכה השנייה (הארצית), שאותה שפט השופט האיטלקי Bruno Nodalli (זה הוא בתמונה הראשונה של הפוסט).

ושם התברר שהמתחרות שלנו החליטו לא להתחרות, וטורי נשארה לבד בכיתת הצעירות! ))

אז את ה-J.CAC השני קיבלנו בקלות.

אבל לא רק בגלל שלא היו מתחרות (הרי אפשר להיות הכלב היחיד בזירה ועדיין לא לקבל שום תואר).

טורי באמת מצאה חן בעיני השופט, ולכן בהשוואות מול הכלבים האחרים היא זכתה בכל התארים האפשריים:

Best Junior

Best Bitch

Best of Breed!!!

תערוכה בינלאומית ראשונה, וכבר תוצאה כל כך מרשימה!

טורי - אליפה צעירה של ישראל

איזו ילדה מוצלחת שלנו! ♥

טורי - אליפה צעירה של ישראל
טורי - אליפה צעירה של ישראל

אחר כך ז'ניה לקח את הכלבה העייפה ונסע הביתה, ואני נשארתי לעוד כמה שעות...

בסוף חברה החזירה אותי הביתה. השעה כבר הייתה בערך עשר וחצי בלילה, ואני כבר לא הרגשתי לא את הרגליים, לא את הידיים, וגם לא את הראש.

אבל איזה סוף שבוע מדהים זה היה! כל כך הרבה חוויות טובות ותוצאות כל כך נהדרות!

בעיקרון, טורי יכולה עכשיו לנוח על זרי הדפנה עד מרץ, כשתגיע לגיל 15 חודשים ותעבור לכיתת הביניים (Intermediate Class).

אבל כנראה שנמשיך להציג אותה עוד קצת בכיתת הצעירות — שתצבור ניסיון וביטחון עצמי בזירה.

אז זהו, אלה החדשות שלנו!