באמת רציתי להתאפק עד לרגע הגדול, אבל אני פשוט לא מסוגלת! אני מתפוצצת מהתרגשות, וכבר עשיתי לז'ניה ולחברות שלי חור בראש עם כל הדיבורים על זה. 👀🤦♀️😅 אז בינתיים אכתוב כאן, ואחר כך אעביר את הפוסט לפייסבוק שלי.

בקיצור, לפני שנה וחצי בערך המשפחה שלנו סוף סוף הבשילה להחלטה להביא כלב.

ואז עלתה השאלה — איזה גזע?

ז'ניה מעריץ גדול של דוברמנים, אבל הוא לא רצה להכניס כלב כל כך גדול ואנרגטי לדירה המאוד קטנה שלנו. מרינה ביקשה פומרניאן, אבל אני וז'ניה לא ממש התלהבנו מהרעיון. )))

לי היה הכי הרבה מזל, כי הגזע היחיד שאני אוהבת בלי שום הסתייגות, גם כגורים וגם כבוגרים, הוא כזה שאפשר לקחת איתנו לטיולי ג'יפים ואפילו לטיולים רגליים.

וככה החלטנו להביא קורגי.

מיד נכנסתי לפעולה והתחלתי לחפש מגדלים. יצרתי קשר עם יו"ר מועדון הקורגי הישראלי, קיבלתי ממנה פרטי קשר והתחלתי לדפוק על כל דלת אפשרית.

אם נדלג על הפרטים הפחות חשובים, בסופו של דבר הגעתי למגדל שהרביע בדיוק את אחת הכלבות שלו וחיכה לתוצאה חיובית של בדיקת היריון.

הוא מיד הזמין אותנו לבוא אליו, להכיר את הכלבים, לשחק איתם, לדבר ולדון בכל הפרטים.

נסענו אליו בהזדמנות הראשונה.

באותו זמן היו למייק שלוש כלבות בבית הגידול שלו Sababa Shire: שתי קורגי קרדיגן ופמברוק אחת.

מי שהייתה בהיריון הייתה דווקא הקרדיגן, ואילו אני ומרינה אהבנו יותר את הפמברוק. אבל כל כך רצינו כלב, שבאותו רגע כבר לא היה לנו אכפת. העיקר שיהיה קורגי.

אבל...

בגלל נסיבות מסוימות, לא יכולנו לקחת כלב באותו זמן.

אני ומרינה בכינו במשך יומיים, אבל הנסיבות היו חזקות מאיתנו. ניסיתי להירגע ולהשלים עם המצב, ודחיתי את החלום בכמה שנים.

אלא שהכול התגלגל אחרת.

לפני חודש ראיתי בפייסבוק של מייק שלאותה קורגי פמברוק, בשם זואי, נולדו גורים.

ופשוט איבדתי את הראש.

זכרתי היטב את הנסיבות שמנעו מאיתנו להביא כלב בפעם הקודמת, אבל הפעם הייתי מוכנה ללכת עד הסוף, ו... הכול הסתדר!

מיד כתבתי למייק, מילאתי טופס הזמנת גור, שברתי את קופת החיסכון בצורת חזיר, והתחלתי להציק לו כל כמה ימים בבקשות שישלח תמונות או סרטונים.

כבר מהשבועות הראשונים היה ברור שיש לנו מועמדת מועדפת — גורה עם שם הקוד בולקה (לחמנייה קטנה). )))

היא הייתה הגורה הכי מצחיקה והכי עליזה בשגר, ופשוט לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים.

אבל מכיוון שז'ניה רצה להשתתף איתה בעתיד בתערוכות, היינו צריכים לחכות עד שיתברר אם לבולקה תהיה פרווה תקנית או שהיא תהיה פלאפי, והאם היא מתאימה לדרישות של תערוכות כלבים.

החודש הראשון נמשך כמו מסטיק.

בחרנו לגורה שם (לשגר הוקצתה האות E, ולכן בחרתי שם בהתאם), וז'ניה אפילו פתח לה חשבון אינסטגרם! ))))

בקיצור, הכול כבר היה — חוץ מזה שעדיין לא הצלחנו לבחור את הגורה עצמה.

לפני שבוע התברר שבולקה אכן בעלת פרווה תקנית, אבל מייק הציע בכל זאת לחכות עוד שבועיים ולבחור מבין שלוש הגורות המבטיחות ביותר.

בלב כבד הסכמתי...

עד שהבוקר הוא פרסם תמונות מצילומי הגורים שערכו לכבוד גיל חודש.

וכשהסתכלתי על התמונה של בולקה, הרגשתי איך הלב שלי מחסיר פעימה, והבנתי שאני רוצה אותה, ורק אותה.

כתבתי למייק, ובזה נסגרה הבחירה שלנו. )))

אז למרות שנוכל להביא את הטוסיק הפרוותי הזה הביתה רק בעוד כארבעה שבועות, אני כבר יכולה להציג אותה בפניכם:

איווי, או בשמה הרשמי Elizabeth Eevee from Sababa Shir. 😎

תכירו את Elizabeth Eevee from Sababa Shir!

...בבית באמת יש אווירה של לפני לידה.

קניות (משטחי ספיגה, קערות אוכל, צעצועים, שמיכונת...), הכנת מקום מגורים לבת המשפחה החדשה וכל שאר ההכנות.

אני מרגישה כמו אישה בהיריון עם כל ההורמונים, וכבר כמה לילות שאני אפילו לא ישנה טוב מרוב התרגשות! )))

עכשיו רק צריך איכשהו לשרוד עד 13 במרץ. ))

בקיצור, זהו, יש!!!

תכירו את Elizabeth Eevee from Sababa Shir!
תכירו את Elizabeth Eevee from Sababa Shir!
תכירו את Elizabeth Eevee from Sababa Shir!
תכירו את Elizabeth Eevee from Sababa Shir!
תכירו את Elizabeth Eevee from Sababa Shir!

כאן בולקה מנסה לשגע את אמא שלה, ואמא מעמידה פנים שהיא בכלל לא בבית. ))

תכירו את Elizabeth Eevee from Sababa Shir!

וכאן איווי ישנה. ))

תכירו את Elizabeth Eevee from Sababa Shir!

ואאאאאא, כמה שאני מאושרת!!! ))))

התמונות והסרטונים באדיבות המגדל.