# עלילותיה של איווי — חלק 2

הלילה, בפעם הראשונה, השארנו את איווי לישון לבד והלכנו לחדר השינה שלנו.

התעוררתי כמה פעמים במהלך הלילה, הקשבתי בדריכות, וכמעט קמתי לבדוק מה איתה — אבל התאפקתי, כי הבנתי שאם אעיר אותה, זה רק יחמיר את המצב.

בבוקר התעוררתי ויצאתי אליה. איווי שכבה בשקט בכלוב שלה, ערה לגמרי. על משטחי הספיגה היו שלוליות ושלושה 💩💩💩. 😁

שטפתי פנים, האכלתי את הילדה, והיא מיד התמלאה מרץ ודרשה לשחק.

ואני צריכה ללכת לעבודה... 😭

איווי נהמה על הנעליים שלי, ניסתה לאכול את השרוכים והסתכלה לי בעיניים במבט מתחנן.

אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה היה לי כל כך קשה לסגור את הדלת מאחוריי. 🤦🤦🤦

מזל שז'ניה בבית, ושפסח כבר ממש מעבר לפינה.

ועוד משהו — מתחיל להיראות לנו שאיווי כבר חילקה בינינו את התפקידים במשפחה.

אני אחראית על האוכל והליטופים, וז'ניה הוא המורה והשותף למשחקים.

הוא יודע איך פשוט "לפרק" את הכלבה — אחרי משחק איתו היא נרדמת כמעט בעמידה ונופלת לישון בדיוק במקום שבו עמדה. 😂

ואפילו לא תיארתי לעצמי שבבעלי המאופק מסתתרת כל כך הרבה רכות ואהבה... 😍❤️