# עלילותיה של איווי — חלק 2
הלילה, בפעם הראשונה, השארנו את איווי לישון לבד והלכנו לחדר השינה שלנו.
התעוררתי כמה פעמים במהלך הלילה, הקשבתי בדריכות, וכמעט קמתי לבדוק מה איתה — אבל התאפקתי, כי הבנתי שאם אעיר אותה, זה רק יחמיר את המצב.
בבוקר התעוררתי ויצאתי אליה. איווי שכבה בשקט בכלוב שלה, ערה לגמרי. על משטחי הספיגה היו שלוליות ושלושה 💩💩💩. 😁
שטפתי פנים, האכלתי את הילדה, והיא מיד התמלאה מרץ ודרשה לשחק.
ואני צריכה ללכת לעבודה... 😭
איווי נהמה על הנעליים שלי, ניסתה לאכול את השרוכים והסתכלה לי בעיניים במבט מתחנן.
אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה היה לי כל כך קשה לסגור את הדלת מאחוריי. 🤦🤦🤦
מזל שז'ניה בבית, ושפסח כבר ממש מעבר לפינה.
ועוד משהו — מתחיל להיראות לנו שאיווי כבר חילקה בינינו את התפקידים במשפחה.
אני אחראית על האוכל והליטופים, וז'ניה הוא המורה והשותף למשחקים.
הוא יודע איך פשוט "לפרק" את הכלבה — אחרי משחק איתו היא נרדמת כמעט בעמידה ונופלת לישון בדיוק במקום שבו עמדה. 😂
ואפילו לא תיארתי לעצמי שבבעלי המאופק מסתתרת כל כך הרבה רכות ואהבה... 😍❤️
