Imladris - שגר I: גורי קורגי פמברוק, 2023

שגר I — השגר הראשון שלנו

שגר I היה השגר הראשון שלנו והדור הראשון של גורים של איווי. באותה תקופה עדיין לא היה לנו בית גידול רשום משלנו, Holy Paws, ולכן השגר נרשם באופן רשמי תחת שם בית הגידול Sababa Shire.

נולדו ארבעה גורים — שני זכרים ושתי נקבות. בשבילנו הם היו מיוחדים כבר מעצם היותם הראשונים: ההמלטה הראשונה שלנו, הלילות הראשונים ללא שינה, השקילות היומיומיות הראשונות, והחוויה המדהימה של לראות ארבעה גורים זעירים שזה עתה נולדו הופכים ממש לנגד עינינו לכלבים קטנים, כל אחד עם האופי המיוחד שלו.

שניים מהגורים מהשגר הזה — הזכר אלפי והנקבה מיילי — זכו בהמשך בתואר אלוף ישראל הצעיר. אנחנו בטוחים שהקריירה שלהם בתערוכות הייתה יכולה להימשך, אבל הבעלים שלהם בחרו קודם כול בחיים של כלבי משפחה אהובים, ולא בעולם התערוכות והגידול. לנו, כמובן, קצת חבל, אבל אנחנו מכבדים לחלוטין את הבחירה שלהם.

אבל מה שהפך את השגר הזה לבלתי נשכח במיוחד היה משהו אחר לגמרי.

כשהגורים היו בני כשלושה שבועות בלבד, הגיע 7 באוקטובר 2023 והמלחמה החלה. תקופה שהייתה אמורה להיות מלאה בדאגות היומיומיות והרגילות של גידול גורים התמלאה פתאום בחרדה, בחדשות ובאירועים שאי אפשר היה להתכונן אליהם.

ובתוך כל זה גדלו אצלנו בבית ארבעה קורגים קטנים.

הם היו זקוקים לדברים פשוטים וברורים לחלוטין: אוכל, חום, משטחי צרכים נקיים, משחק וידיים אנושיות שיטפלו בהם. לידם היה אפשר, לפחות לזמן קצר, להפסיק לקרוא חדשות ופשוט לשבת על הרצפה ולראות איך הגורים לומדים ללכת, לשחק ולהכיר את העולם.

והם עזרו לא רק לנו. באותם שבועות הגיעו אלינו חברים ומכרים — לפעמים רק כדי לבלות שעה בין הגורים. בצחוק קראנו לזה "טיפול בגורים", אבל האמת היא שלא היה בזה כל כך הרבה צחוק: ארבעה קורגים קטנים באמת הפכו עבור רבים מאיתנו לאי קטן של חיים נורמליים בתוך תקופה מאוד לא נורמלית.

כנראה שזו הסיבה ששגר I תמיד יישאר מיוחד עבורנו. הוא היה הראשון — אבל זו לא הסיבה היחידה. הגורים האלה נכנסו לחיינו ברגע שבו היינו זקוקים במיוחד למשהו חי, חם, ושאינו יודע דבר על מה שמתרחש מעבר לקירות הבית.

(אגב, לשגר הזה כמעט היה נושא שונה לגמרי. מכיוון שזה היה שגר I, ז'ניה הציע להקדיש את כל ארבעת הגורים לסטיב ג'ובס ולקרוא להם בבית iPhone, iPad, iMac ו־iPod. אני מרדתי בתוקף ברעיון להפוך את הבית שלנו לסניף של Apple, ובסופו של דבר הגענו לפשרה: אייפונצ'יק יישאר אייפונצ'יק, ושמות הבית של שאר הגורים יהיו קשורים ל״המפץ הגדול״.

וכך הופיעו שלדון בן אינדיאנה ובזינגה'לה — הגרסה הביתית והחיבה שלנו ל־“Bazinga!” המפורסם של שלדון. עם הגורה השלישית העניינים היו קצת יותר מסובכים: בשביל ז'ניה היא הייתה פני (או ליתר דיוק, פני־פני־פני־אלף־פעם־פני), בשבילי היא הייתה טופי, ואילו הבת שלנו קראה לה בונה'לה.

כך שבאופן רשמי גידלנו אלפים, בעוד שבבית התקיימו זה לצד זה הארץ התיכונה, ״המפץ הגדול״ ונציג אחד של Apple ששרד במקרה.