חיסוני כלבים: מפני אילו מחלות הם מגנים?

חיסונים הם אחד האמצעים היעילים ביותר להגנה על כלבים מפני מחלות זיהומיות קשות. בזכות תוכניות חיסון נרחבות, רבות מהמחלות שבעבר היו גורמות לתחלואה ולתמותה גבוהה הפכו כיום לנדירות הרבה יותר. עם זאת, נדירותן אינה מעידה שהן נעלמו – כאשר שיעור ההתחסנות יורד, הן עלולות לחזור ולהתפשט במהירות.

במאמר זה נסביר מהו החיסון המשולב (Core Vaccine), אילו מחלות הוא מונע, מהו חיסון DP או DP+, מדוע חלק מהגורים מקבלים אותו לפני סדרת החיסונים הרגילה, ומדוע יש צורך במספר חיסונים במהלך החודשים הראשונים לחיים.

מהו חיסון "משושה"?

"משושה" - הינו החיסון המשולב, המכונה גם Core Vaccine**, הוא הבסיס להגנה מפני מחלות זיהומיות מסכנות חיים בכלבים.

בפועל קיימים מספר סוגים של חיסונים משולבים, ושמם עשוי להשתנות בהתאם ליצרן (למשל DHPP, DHPPi או DAPP), אך מטרתם זהה.

רוב החיסונים המשולבים מגנים מפני:

• פרוו (Canine Parvovirus);
• כלבלבת (Canine Distemper);
• דלקת כבד נגיפית של כלבים הנגרמת על ידי Adenovirus type 1;
• מחלות נשימה הקשורות ל־Adenovirus type 2;
• פארא-אינפלואנזה של כלבים;
• לפטוספירוזיס (עכברת).

חשוב לדעת כי הרכב החיסון עשוי להשתנות מעט בין היצרנים.

ישנם חיסונים הכוללים הגנה מפני שני זני לפטוספירה, ואחרים מגנים מפני ארבעה זנים. קיימים גם חיסונים שבהם מרכיבי הלפטוספירוזיס ניתנים בנפרד מהמרכיבים הוויראליים.

למרות ההבדלים, מטרת כל החיסונים המשולבים זהה – להגן על הכלב מפני מחלות העלולות לגרום למחלה קשה, לנזק בלתי הפיך ואף למוות.

מהו חיסון DP (או DP+)?

בחלק מהמקרים גורים מקבלים חיסון נוסף בשם DP או DP+ עוד לפני תחילת סדרת החיסונים הרגילה.

חיסון זה מעניק הגנה מפני שתי מחלות בלבד:

• פרוו;
• כלבלבת.

אלו הן שתי המחלות המסוכנות ביותר לגורים צעירים.

מדוע נותנים חיסון DP?

לאחר הלידה מקבלים הגורים נוגדנים מהאם דרך הקולוסטרום (החלב הראשוני).

נוגדנים אלה מגנים עליהם מפני מחלות במהלך השבועות הראשונים לחייהם.

עם זאת, הם עלולים גם לפגוע ביעילות החיסון בכך שהם מנטרלים את נגיף החיסון עוד לפני שמערכת החיסון של הגור מספיקה להגיב.

הבעיה היא שאי אפשר לדעת מראש מתי רמת הנוגדנים האימהיים תרד אצל כל גור.

אצל חלק מהגורים זה קורה מוקדם יותר, ואצל אחרים מאוחר יותר.

כתוצאה מכך נוצר חלון זמן המכונה "חלון רגישות" (Window of Susceptibility).

בשלב זה הנוגדנים כבר אינם מספקים הגנה מלאה מפני מחלה, אך עדיין עלולים להפחית את יעילות החיסון.

חיסון DP מסייע לצמצם את משך התקופה הרגישה הזו.

בדרך כלל הוא מומלץ סביב גיל שישה שבועות, כאשר הסיכון להדבקה גבוה במיוחד.

לדוגמה:

• כאשר הגור גדל בבית גידול;
• כאשר היה לאחרונה מקרה של פרוו בבית או בבית הגידול;
• כאשר יש מספר רב של כלבים באותו מקום;
• כאשר הווטרינר מעריך שקיים סיכון מוגבר להדבקה.

חשוב להבין כי חיסון DP אינו מחליף את סדרת החיסונים הרגילה.

גם לאחר קבלתו יש להשלים את כל סדרת החיסונים המשולבים בהתאם לגיל.

מדוע גורים מקבלים מספר חיסונים?

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שבעלי גורים שואלים.

לכאורה נראה שחיסון אחד אמור להספיק.

אולם מערכת החיסון של גור צעיר פועלת בצורה שונה מזו של כלב בוגר.

הנוגדנים האימהיים מגנים על הגור בחודשים הראשונים לחייו, אך במקביל עלולים למנוע מהחיסון לעורר תגובה חיסונית יעילה.

מכיוון שלא ניתן לדעת איזו זריקה תהיה הראשונה שתפעל במלואה, נותנים את החיסון המשולב במספר מנות, בהפרש של מספר שבועות זו מזו.

כך גדל משמעותית הסיכוי שלפחות אחת מהמנות תינתן בדיוק כאשר רמת הנוגדנים האימהיים כבר ירדה מספיק, ומערכת החיסון של הגור מסוגלת לפתח הגנה ארוכת טווח.

לכן חשוב מאוד שלא לדלג על אף אחד מהחיסונים בסדרה, גם אם החיסון הקודם עבר ללא כל בעיה.

פרוו

פרוו היא אחת המחלות הזיהומיות הקשות ביותר בכלבים, ואחת מסיבות המוות השכיחות ביותר בגורים שאינם מחוסנים.

למרות ההתקדמות הרבה ברפואה הווטרינרית, גם כיום מדובר במחלה שכל וטרינר מתייחס אליה בכובד ראש.

נגיף הפרוו עמיד במיוחד בסביבה.

הוא מסוגל לשרוד במשך חודשים בקרקע, על דשא, בנעליים, בבגדים ובמשטחים שונים.

לכן גור אינו חייב לפגוש כלב חולה כדי להידבק. לעיתים די בכך שיגיע למקום שבו שהה כלב נגוע שבועות או אפילו חודשים קודם לכן.

גם לאחר ההחלמה, כלבים ממשיכים להפריש את הנגיף בצואה במשך לפחות שלושה שבועות, ולכן הם עדיין עלולים להדביק כלבים אחרים.

תקופת הדגירה היא בדרך כלל 3–7 ימים.

לאחר הופעת הסימנים הראשונים, מצבו של הגור עלול להידרדר במהירות רבה.

הסימנים האופייניים ביותר הם:

• הקאות קשות;
• שלשול דמי;
• אובדן תיאבון מוחלט;
• חולשה קשה;
• התייבשות מהירה.

הסכנה אינה נובעת רק מהנגיף עצמו.

כאשר דופן המעי נפגעת בצורה קשה, חיידקים יכולים לחדור למחזור הדם ולגרום לזיהום מערכתי, בעוד שההתייבשות מחמירה עוד יותר את מצבו של הגור.

הטיפול בפרוו מחייב בדרך כלל אשפוז אינטנסיבי, מתן נוזלים לווריד, תרופות נגד הקאות, משככי כאבים, אנטיביוטיקה למניעת זיהומים משניים, תמיכה תזונתית ומעקב רפואי צמוד.

גם כאשר הטיפול מתחיל בזמן, הפרוגנוזה עדיין שמורה, ועלות האשפוז עשויה להגיע לאלפי שקלים.

למרבה המזל, מדובר גם באחת המחלות שניתן למנוע בצורה היעילה ביותר באמצעות חיסון.

מדוע אסור לטייל עם גור שאינו מחוסן?

זו כנראה השאלה הנפוצה ביותר שבעלי גורים שואלים.

מצד אחד, חשיפה מוקדמת לעולם חשובה מאוד להתפתחות ההתנהגותית התקינה של הכלב.

מצד שני, הסיכון להידבק בפרוו בתקופה זו גבוה בהרבה מהתועלת שבטיולים רגילים.

חשוב להבין שהחסינות אינה מתפתחת מיד לאחר החיסון הראשון או השני.

ברוב המקרים גור נחשב מוגן רק כשבוע לאחר השלמת סדרת החיסונים הראשונית.

עד אז עדיין קיימת אפשרות להידבק.

אין פירוש הדבר שצריך להשאיר את הגור סגור בבית.

להפך — חשוב מאוד לחשוף אותו לאנשים, לרעשים, לכלי רכב, למשטחים שונים ולסביבה העירונית.

הדרך הבטוחה ביותר היא להוציא את הגור על הידיים, במנשא או בעגלת גורים, מבלי לאפשר לו לגעת בקרקע או לבוא במגע עם כלבים זרים או עם הצואה שלהם.

כך ניתן לשלב סוציאליזציה נכונה עם הפחתה משמעותית של הסיכון להדבקה.

כלבלבת

כלבלבת היא מחלה ויראלית קשה נוספת, שכיום הפכה נדירה הרבה יותר בזכות החיסונים.

בשונה מפרוו, נגיף הכלבלבת אינו שורד זמן רב מחוץ לגוף.

אור שמש, יובש וחומרי ניקוי רגילים משמידים אותו במהירות יחסית.

ההדבקה מתרחשת בדרך כלל במגע ישיר עם כלב חולה או עם הפרשותיו.

אחת התכונות הייחודיות של הנגיף היא שכלבים נגועים מתחילים להפריש אותו עוד לפני הופעת סימני המחלה.

לכן גם כלב שנראה בריא לחלוטין עלול להיות מדבק.

כלבלבת פוגעת במספר מערכות בגוף.

ברוב המקרים המחלה מתקדמת בשלבים.

תחילה מופיעה דלקת עיניים עם הפרשות.

בהמשך מתפתחים שיעול, נזלת וסימנים נוספים של מחלת דרכי הנשימה.

לאחר מכן עלולים להופיע הקאות ושלשולים.

בשלבים מתקדמים יותר הנגיף מגיע למוח ולמערכת העצבים וגורם לפגיעה נוירולוגית.

בין הסימנים האפשריים:

• הפרשות מהעיניים ומהאף;
• שיעול;
• חום;
• ירידה בתיאבון;
• הקאות ושלשולים;
• עוויתות;
• הפרעות בשיווי המשקל ובקואורדינציה.

סימן אופייני נוסף הוא התעבות והתקשות של כריות כפות הרגליים ושל האף, תופעה המכונה לעיתים "Hard Pad Disease".

גם לאחר ההחלמה עלולים להישאר נזקים קבועים.

אצל חלק מהכלבים מתפתח מיוקלונוס — התכווצויות שרירים קצביות בלתי רצוניות, העלולות להימשך לכל החיים.

אם המחלה מופיעה בזמן התפתחות השיניים הקבועות, עלולים להיווצר פגמים קבועים בזגוגית השן.

זו עוד סיבה לכך שמניעה באמצעות חיסון בטוחה ויעילה הרבה יותר מהתמודדות עם המחלה עצמה.

שעלת המכלאות (Infectious Tracheobronchitis)

למרות שמה, שעלת המכלאות אינה מחלה אחת, אלא קומפלקס של מחלות זיהומיות הפוגעות בדרכי הנשימה העליונות של כלבים.

מספר גורמי מחלה שונים יכולים להיות מעורבים, כאשר השכיחים ביותר הם:

• נגיף פארא-אינפלואנזה של כלבים (Canine Parainfluenza Virus);
• אדנו־וירוס כלבי מסוג 2 (Canine Adenovirus type 2 – CAV-2);
• החיידק *Bordetella bronchiseptica*.

נגיף הפארא-אינפלואנזה ו־CAV-2 כלולים בחיסון המשולב.

המחלה מידבקת מאוד ומתפשטת במהירות במקומות שבהם כלבים רבים נמצאים יחד, כגון:

• פנסיונים לכלבים;
• מעונות יום לכלבים;
• בתי גידול;
• תערוכות כלבים;
• אילוף קבוצתי;
• גינות כלבים.

הסימן האופייני ביותר הוא שיעול יבש וטורדני.

בעלי כלבים רבים מתארים אותו באותה צורה בדיוק:

> "נראה כאילו משהו תקוע לו בגרון."

זהו למעשה אחד התיאורים הקלאסיים של שעלת המכלאות.

ברוב הכלבים הבוגרים והבריאים המחלה חולפת מעצמה בתוך שבוע עד שבועיים.

עם זאת, אצל גורים צעירים, כלבים מבוגרים או בעלי מערכת חיסון מוחלשת, היא עלולה להסתבך לדלקת ריאות.

האם קיים חיסון נגד Bordetella?

כן.

קיים חיסון ייעודי נגד *Bordetella bronchiseptica*.

זהו אינו חיסון ליבה (Core Vaccine), והוא מומלץ בעיקר לכלבים בעלי סיכון מוגבר לחשיפה.

הווטרינר עשוי להמליץ עליו לפני:

• שהייה בפנסיון;
• השתתפות בתערוכות;
• אילוף קבוצתי;
• שהייה בבית גידול או במקלט;
• מצבים שבהם צפוי מגע עם מספר רב של כלבים.

מומלץ לבצע את החיסון כשבועיים לפני החשיפה הצפויה.

חשוב לזכור ששעלת המכלאות אינה נגרמת על ידי חיידק אחד בלבד.

לכן גם כלב מחוסן עלול לחלות.

עם זאת, אצל כלבים מחוסנים המחלה בדרך כלל קלה יותר, והסיכון לסיבוכים קטן משמעותית.

דלקת כבד נגיפית של כלבים

דלקת כבד נגיפית נגרמת על ידי Canine Adenovirus type 1 (CAV-1).

זוהי מחלה ויראלית קשה הפוגעת בעיקר בכבד, אך עלולה לערב גם את הכליות, כלי הדם והעיניים.

הסימנים האפשריים כוללים:

• חום גבוה;
• חולשה קשה;
• אובדן תיאבון;
• הקאות;
• שלשולים;
• צהבת;
• כאבי בטן.

אצל חלק מהכלבים המחלימים מופיעה עכירות אופיינית של הקרנית, המכונה "Blue Eye".

למרבה המזל, כיום המחלה נדירה מאוד במדינות שבהן נהוג לחסן כלבים באופן שגרתי.

מעניין לציין שהחיסונים המודרניים אינם מכילים בדרך כלל CAV-1 עצמו, אלא CAV-2.

למרות ש־CAV-2 גורם בעיקר למחלות בדרכי הנשימה, הוא מעניק הגנה מצוינת גם מפני דלקת כבד נגיפית, תוך הפחתת הסיכון לתופעות לוואי שנראו בעבר בחיסונים הישנים.

לפטוספירוזיס (עכברת)

לפטוספירוזיס היא המחלה החיידקית היחידה הנכללת ברוב תוכניות החיסון השגרתיות לכלבים.

זוהי גם מחלה זואונוטית, כלומר מחלה היכולה לעבור מבעלי חיים לבני אדם.

המחלה נגרמת על ידי חיידקים מהסוג Leptospira.

קיימים סרוברים רבים של החיידק, אולם החיסונים המודרניים מגנים מפני הזנים השכיחים ביותר בכלבים.

ישנם חיסונים הכוללים הגנה מפני שני סרוברים, בעוד שחיסונים חדשים יותר מגנים מפני ארבעה, ובכך מספקים כיסוי רחב יותר.

כיצד נדבקים?

ברוב המקרים ההדבקה מתרחשת בעקבות מגע עם שתן של בעל חיים נגוע, או עם מים ואדמה המזוהמים בשתן.

החיידק שורד היטב במיוחד בסביבה לחה.

לאחר חדירתו לגוף הוא מתפשט דרך מחזור הדם ופוגע בעיקר ב:

• כליות;
• כבד.

כתוצאה מכך עלולים להופיע:

• חום;
• ירידה בתיאבון;
• הקאות;
• התייבשות;
• צהבת;
• פגיעה חריפה בכליות.

כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, היא מגיבה בדרך כלל היטב לטיפול אנטיביוטי.

לעומת זאת, אם כבר התפתח כשל כלייתי או כבדי משמעותי, הטיפול מורכב יותר והפרוגנוזה פחות טובה.

מדוע מחסנים נגד לפטוספירוזיס בתדירות גבוהה יותר?

זהו אחד הנושאים שמבלבלים בעלי כלבים רבים.

החסינות כנגד המרכיבים הוויראליים של החיסון המשולב נשמרת בדרך כלל במשך שנים.

לאחר השלמת סדרת החיסונים בגיל צעיר ומתן חיסון דחף בגיל שנה, ההגנה מפני רוב המחלות הוויראליות נמשכת לפחות שלוש שנים אצל רוב הכלבים הבריאים.

לעומת זאת, החסינות נגד לפטוספירוזיס קצרה יותר.

לכן ברוב המדינות מומלץ לחזור על חיסון הלפטוספירוזיס אחת לשנה, במיוחד באזורים שבהם קיימת חשיפה לחיות בר או למקורות מים עומדים.

בשנים האחרונות יותר ויותר וטרינרים ממליצים לבצע את חיסון הליבה אחת לשלוש שנים, ואת חיסון הלפטוספירוזיס אחת לשנה.

גישה זו מאפשרת לשמור על הגנה מיטבית מפני כל המחלות החשובות, תוך הימנעות מחיסונים מיותרים כנגד נגיפים שהחסינות נגדם ממושכת.

אילו חיסונים מומלצים לכלבים בישראל?

הרפואה הווטרינרית המודרנית כבר אינה מבוססת על העיקרון של "לתת את כל החיסונים פעם בשנה".

כיום תוכניות החיסון נקבעות בהתאם למשך ההגנה שמספק כל חיסון.

לאחר השלמת סדרת החיסונים בגיל צעיר ומתן חיסון דחף בגיל שנה, החסינות כנגד רוב המחלות הוויראליות נמשכת זמן רב מעבר לשנה אחת.

לכן, בהתאם להמלצות WSAVA (World Small Animal Veterinary Association), מומלץ לבצע חיסון דחף כנגד מחלות הליבה אחת לשלוש שנים, בעוד שחיסון נגד לפטוספירוזיס מומלץ בדרך כלל אחת לשנה, משום שהחסינות כנגדו קצרה יותר.

עם זאת, תוכנית החיסונים המתאימה ביותר צריכה תמיד להיקבע על ידי הווטרינר המטפל, בהתאם לגיל הכלב, מצבו הבריאותי, אורח חייו ורמת הסיכון באזור שבו הוא חי.

דוגמה לתוכנית חיסונים

גורים

• גיל 6 שבועות – חיסון DP (כאשר יש לכך התוויה).
• גיל 8–9 שבועות – חיסון משולב ראשון.
• גיל 10–12 שבועות – חיסון משולב שני.
• גיל 12–16 שבועות – חיסון משולב שלישי.
• מגיל 3 חודשים – חיסון כלבת, בהתאם לחוק בישראל.

כלבים צעירים

• בגיל שנה – חיסון דחף של החיסון המשולב.

כלבים בוגרים

• חיסון ליבה (Core Vaccine) – אחת לשלוש שנים.
• חיסון לפטוספירוזיס – אחת לשנה.
• חיסון כלבת – בהתאם לחוק בישראל.
• חיסון נגד Bordetella – לפי הצורך, כשבועיים לפני חשיפה צפויה למספר רב של כלבים.

חשוב לזכור שתוכנית החיסונים עשויה להשתנות בהתאם לסוג החיסון, למצבו הבריאותי של הכלב ולהמלצת הווטרינר המטפל.

תוכנית מניעה מומלצת

חיסונים הם רק חלק אחד מתוכנית השמירה על בריאות הכלב.

תוכנית מניעה מלאה כוללת גם הגנה מפני טפילים ומחלות נוספות.

עבור כלבים החיים בישראל ניתן להיעזר בתוכנית הבאה:

בהתאם לתוכנית החיסונים שנקבעה על ידי הווטרינר המטפל.

חשוב לזכור!

כיום בעלי כלבים רבים מעולם לא נתקלו בפרוו, בכלבלבת או בדלקת כבד נגיפית.

וזו אחת ההצלחות הגדולות ביותר של הרפואה הווטרינרית המודרנית.

לפעמים נדמה שהמחלות הללו נעלמו.

אך למעשה הן לא נעלמו כלל.

הן פשוט הפכו לנדירות בזכות החיסונים.

כאשר שיעור ההתחסנות יורד, מחלות אלו עלולות לחזור ולהתפשט במהירות.

לכן חיסון שגרתי ממשיך להיות אחת הדרכים הבטוחות, הפשוטות והיעילות ביותר לשמור על בריאות הכלב.

זכרו: חיסון אינו רק המלצה של הווטרינר או דרישה מנהלית. הוא הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות שהטיפול בהן עלול להיות קשה, יקר ולעיתים, למרבה הצער, גם בלתי אפשרי.