שני גזעים, לא אחד
רבים מופתעים לגלות שקורגי ולשי הוא לא גזע אחד אלא שניים: פמברוק וקרדיגן. הם דומים רק במבט ראשון: רגליים קצרות, גוף מוארך, אוזניים גדולות וזקופות ופרצוף מקסים. בפועל מדובר בשני גזעים נפרדים עם היסטוריה שונה, מבנה גוף שונה ואופי שונה במידה ניכרת. ההפרדה הרשמית ביניהם נעשתה כבר בשנות השלושים של המאה העשרים, ומאז כל גזע מתפתח לפי תקן משלו.
בבית הגידול שלנו חיים גם פמברוקים וגם קרדיגנים, ולכן אנחנו משווים ביניהם לא מתוך ספרים אלא מתוך חיי היומיום זה לצד זה. אפשר להכיר את הכלבים שלנו משני הגזעים בעמוד הכלבים שלנו.
מראה: איך מבדילים ביניהם
הסימנים האמינים ביותר הם הזנב, מבנה הגוף והצבעים.
- זנב. הקרדיגן תמיד נושא זנב ארוך ושעיר שמזכיר זנב של שועל. הפמברוק נולד לעיתים קרובות עם זנב קצר באופן טבעי.
- גוף וגודל. הקרדיגן גדול וכבד יותר, עם חזה עמוק ורגליים קדמיות מעוקלות מעט. הפמברוק קומפקטי וקל יותר, ונראה אתלטי יותר.
- אוזניים. אוזניו של הקרדיגן גדולות יותר באופן בולט, עם קצוות מעוגלים.
- צבעים. רק אצל קרדיגנים קיימים צבעי בלו-מרל (שיש) וברינדל (מפוספס). פמברוקים הם אדומים, סייבל וטריקולור.
את ההבדל בגודל מרגישים גם על הידיים: פמברוקים שוקלים בדרך כלל בסביבות עשרה עד שנים עשר קילוגרמים, וקרדיגנים משלושה עשר עד שבעה עשר ויותר. ועם זאת שני הגזעים הם «כלבים גדולים על רגליים קצרות»: עם אופי רציני, מבנה גוף חסון וכוח שאינו של כלב צעצוע.
הבעת הפנים
לפמברוק יש את החיוך המפורסם והבעה שועלית ושובבה. הקרדיגן נראה רגוע ורציני יותר, עם מבט מהורהר. זה נשמע סובייקטיבי, אבל בעלים מזהים את ההבדל ממבט ראשון.
אופי וטמפרמנט
ההבדלים באופי חשובים יותר מההבדלים במראה — הם אלה שקובעים עם מי יהיה לכם נוח יותר לחיות.
הפמברוק הוא מוחצן ומנוע תמידי. הוא מוכן לשחק, להתיידד עם כל מי שנקרה בדרכו ולהשתתף בכל עיסוק משפחתי — מבישול ארוחת ערב ועד ניקיון הבית. פמברוקים רגשניים יותר, «דברניים» יותר ועקשניים יותר: הם פשוט חייבים להיות במרכז העניינים. להשתעמם עם פמברוק אי אפשר, גם אם מנסים.
הקרדיגן שקול ומאוזן יותר. הוא מסור למשפחה באותה מידה ואוהב לשחק, אבל יודע «לכבות» את עצמו בזמן ולהתבונן בשקט מהצד. כלפי זרים הקרדיגן נוהג בדרך כלל באיפוק מנומס ולא בהתלהבות סוערת — וזה הופך אותו לבן לוויה נוח מעט יותר בעיר.
שני הגזעים חכמים מאוד, לומדים מהר ושמרו על אינסטינקט הרעייה: גור עשוי לנסות «לרעות» ילדים וחיות אחרות תוך נשיכות קלות בעקבים. זו התנהגות טבעית לכלב רועים, ואפשר לתקן אותה בעדינות בחינוך. שני הגזעים אוהבים לנבוח — במשך מאות שנים הקורגי שימש כאזעקת החווה, אז כדאי להיות מוכנים לכלב קולני.
שני הגזעים מצטיינים בספורט כלבים — אג׳יליטי, אילוף מקצועי, מבחני רעייה. רק זכרו את הגב הארוך: קפיצות מגובה ומדרגות בלי סוף אסורות לקורגי, במיוחד בגיל הגדילה.
לְמי מתאים כל גזע
- הפמברוק מתאים לאנשים פעילים ולמשפחות עם ילדים שרוצות כלב עליז וחברותי שמוכן לכל הרפתקה.
- הקרדיגן מתאים למי שמעריך אופי רגוע ומיושב יותר: הוא יסתגל גם למשפחה פעילה וגם לקצב חיים שליו.
- עם היכרות נכונה, שני הגזעים מסתדרים היטב עם חתולים ועם כלבים אחרים.
- שניהם זקוקים לטיולים, למשחקים ולאתגר מחשבתי: קורגי הוא לא כלב ספה, גם אם הוא נהנה להתפנק ליד הבעלים.
- שני הגזעים חיים מצוין בדירה, בתנאי שמטיילים איתם מספיק ומעסיקים אותם.
עצה כנה: אל תבחרו גזע רק לפי תמונות באינטרנט. את ההבדל בטמפרמנט מרגישים באמת רק במפגש חי, ועם האופי הזה תחיו שתים עשרה עד חמש עשרה שנים.
מתלבטים? נעזור לכם לבחור
המשפחה שלנו חיה עם שני הגזעים כל יום, ואנחנו נוכל להתאים את הגזע לצרכי בעלים חדשים: למי יותר מתאים פמברוק ולמי קרדיגן. ספרו לנו על קצב החיים שלכם, על הביתכם ועל בציפיותיכם — ואנחנו נייעץ לכם בכנות איזה קורגי יעשה אתכם מאושרים יותר. הציצו בההמלטות שלנו או השאירו פנייה בעמוד ההזמנה — נדבר על הכול בנחת.