כשכבר אין ילדים קטנים שצריך להסיע לכל החוגים שלהם (החוג לקרב מגע של מרינה לא נחשב), אבל יש כלבלבה קטנה — אז היא זו שצריכה לספוג את כל העניין. )))
וככה בדיוק איווי מצאה את עצמה היום בבריכה לכלבים. ))
האמת היא שיש לנו מזל גדול, כי ממש לא רחוק מהבית נמצא מרכז נהדר לכלבים: עם מגרשי אילוף ואג'יליטי, אולם להכנה לתערוכות כלבים ומרכז וטרינרי שבו כלבים מקבלים טיפולי הידרותרפיה או לומדים לשחות.
ובדיוק בשביל זה הגענו — כדי ללמוד לשחות.
בהתחלה קיבל אותנו הווטרינר (שהוא גם המדריך), ובדק את איווי. הוא אמר שהברכיים האחוריות שלה עדיין קצת חלשות ולא יציבות, אבל בגילה זה נורמלי ואפשר לשפר את המצב — בין היתר גם באמצעות שחייה.
אחר כך הלבשנו את איווי באפודת הצלה קטנה ודחפנו אותה למים.
היא הייתה כל כך בהלם, שאפילו לא השפריצה מים ולא מחתה. היא פשוט שחתה בחריצות רבה, תוך כדי נשיפות והתנשפויות.


אבל מהר מאוד היא גילתה את דרך המילוט, ומאותו רגע אני וליאור היינו צריכים להרחיק אותה משם שוב ושוב. ))


אבל איווי לא איבדה את העשתונות — די מהר היא גילתה רפסודה צפה, מעין מזרן, ולמדה לטפס עליה.



אני כרישה, ואתם? )


וככה בילינו לנו. ))








אגב, ממש נעים להיות בבריכה הזאת: המים בטמפרטורת הגוף, ואין בהם כלור. לחיטוי משתמשים בתמיסת מלח בריכוז נמוך.
אני מקווה שבפעם הבאה גם ז'ניה ייכנס איתי למים. ))

איווי מצדה עדיין לא ממש השתוקקה להיכנס למים, ובטח שלא לקפוץ לבריכה מיוזמתה, אבל ליאור אמר שעד השיעור השלישי או הרביעי זה כבר ישתנה.


בקיצור, היה נהדר! ))
לא יודעת מה איווי חושבת על זה, אבל אנחנו בהחלט נהנינו. ))
ביום ראשון ניסע שוב.
