מהו תקן הגזע ולמה הוא חשוב?
לכל גזע כלבים המוכר באופן רשמי קיים תקן גזע – מסמך המתאר את הכלב האידיאלי של אותו גזע. התקן מפרט את מבנה הגוף, התנועה, האופי, המידות, הפרווה, הצבעים ומאפיינים חשובים נוספים.
מטרתו של תקן הגזע אינה להגדיר מהו כלב "יפה", אלא לשמור על הגזע כפי שהתפתח לאורך השנים. התקן מסייע למגדלים לבצע תוכניות רבייה אחראיות, מאפשר לשופטים להעריך כלבים בצורה אחידה בתערוכות, ועוזר לבעלי הכלבים להבין טוב יותר את המאפיינים הייחודיים של הגזע.
חשוב לזכור כי התקן מתאר את הכלב האידיאלי. סטיות קלות ממנו אינן הופכות כלב לפחות אהוב או לפחות מתאים כחיית מחמד. עם זאת, שמירה על התקן מסייעת לשמר את בריאות הגזע, את אופיו, את יכולותיו ואת המראה הייחודי שלו גם לדורות הבאים.
להלן תקן הגזע הרשמי של וולש קורגי קרדיגן בהתאם לתקן ה-FCI.
ארץ מוצא: הממלכה המאוחדת.
תאריך פרסום התקן הרשמי התקף: 16.06.2022.
ייעוד: כלב רעייה וכלב לוויה.
סיווג FCI:
- קבוצה 1 – כלבי רועים וכלבי בקר (למעט כלבי הבקר השווייצריים).
- סקציה 2 – כלבי בקר (למעט כלבי הבקר השווייצריים).
- ללא מבחן עבודה.
מראה כללי: כלב חסון, קשוח, נייד ובעל כושר סיבולת גבוה. הגוף ארוך ביחס לגובה, ומסתיים בזנב דמוי מברשת של שועל, המהווה המשך לקו הגוף.
פרופורציות חשובות: היחס בין אורך הלוע לאורך הראש הוא 3:5.
אופי והתנהגות: ערני, פעיל ואינטליגנטי. יציב באופיו, אינו ביישן ואינו תוקפני.
ראש
בעל צורה ומראה שועליים.
אזור הגולגולת
גולגולת: רחבה ושטוחה בין האוזניים, הולכת ומוצרה לכיוון העיניים ומעט קמורה מעליהן.
סטופ: מודגש במידה בינונית.
אזור הפנים
אף: שחור, בולט מעט קדימה ואינו קהה.
לוע: הולך ומוצר במידה מתונה לכיוון האף.
לסתות / שיניים: שיניים חזקות עם מנשך מספריים; השיניים העליונות חופפות את התחתונות בצפיפות וממוקמות בניצב ללסתות. הלסת התחתונה ברורה וחזקה, אך אינה בולטת.
עיניים: בגודל בינוני, צלולות, בעלות הבעה טובה, ערנית ודרוכה. ממוקמות במרחק נאה זו מזו, עם זוויות עיניים מוגדרות היטב. רצוי שצבען יהיה כהה או יתאים לצבע הפרווה, ושולי העפעפיים יהיו שחורים. בכלבי בלו-מרל מותרת עין אחת או שתיים בצבע תכלת, כחול או כחול מנומר.
אוזניים: זקופות, גדולות יחסית לגודל הכלב. קצותיהן מעוגלים מעט, בסיסן רחב במידה. המרחק ביניהן כ־8 ס"מ. הן נישאות כך שקצותיהן נמצאים מעט מחוץ לקו הישר הנמשך מקצה האף דרך מרכז העיניים. האוזניים ממוקמות לאחור כך שניתן להצמידן אל הצוואר.
צוואר: שרירי, מפותח היטב, פרופורציונלי למבנה הגוף ומשתלב בכתפיים משופעות היטב.
גוף
ארוך למדי וחזק.
קו עליון: ישר.
מותניים: קו המותן מוגדר היטב.
חזה: רחב במידה, עם עצם חזה בולטת. בית החזה עמוק והצלעות מקושתות היטב.
זנב: דמוי מברשת של שועל, ממשיך את קו הגוף ואורכו בינוני (מגיע לקרקע או כמעט נוגע בה). במנוחה נישא נמוך. בזמן תנועה ניתן לשאתו מעט מעל קו הגוף, אך לעולם אינו מתעגל מעל הגב.
גפיים
עצם חזקה. הרגליים קצרות אך הגוף מורם היטב מן הקרקע.
גפיים קדמיות
כתפיים: מונחות היטב לאחור, בזווית של כ־90° לזרוע, שריריות.
מרפקים: צמודים לגוף.
אמה: מעט קמורה כדי להתאים לצורת בית החזה.
כפות רגליים קדמיות: עגולות, מהודקות, גדולות יחסית ובעלות כריות מפותחות. פונות מעט כלפי חוץ.
גפיים אחוריות
מראה כללי: חזקות, בעלות זוויות טובות ומנח נכון. הירכיים והירכיים התחתונות שריריות. עצם חזקה עד לכפות הרגליים. הרגליים קצרות.
מטטרסוס (Rear Pasterns): אנכי בעמידה במבט מהצד ומאחור.
כפות רגליים אחוריות: עגולות, מהודקות, גדולות יחסית ובעלות כריות מפותחות.
תנועה
חופשית ופעילה. המרפקים צמודים לגוף, ללא רפיון או נוקשות. הרגליים הקדמיות נשלחות היטב קדימה ללא הרמה מופרזת, בתיאום עם הדחיפה החזקה של הרגליים האחוריות.
פרווה
שיער: קצר או באורך בינוני, בעל מרקם קשה. עמיד בפני תנאי מזג האוויר, עם שכבת תחתית טובה. רצוי ישר.
צבע: הצבעים המותרים הם בלו-מרל, ברינדל (מנומר), אדום, סייבל, טריקולור עם נקודות ברינדל וטריקולור עם נקודות אדומות. כל אחד מהצבעים יכול להופיע עם או ללא סימונים לבנים אופייניים על הראש, הצוואר, החזה, החלק התחתון של הגוף, הרגליים וכפות הרגליים, וכן קצה זנב לבן. הצבע הלבן לא צריך להיות הצבע השולט על הגוף או על הראש, ולעולם אינו צריך להקיף את העיניים. האף ושולי העפעפיים חייבים להיות שחורים. צבע חום שוקולד (Liver) וצבעים מדוללים (Dilute) אינם רצויים במידה רבה.
גודל ומשקל
גובה אידיאלי בשכמה: 30 ס"מ.
משקל: צריך להיות ביחס נכון לגודל הכלב, תוך שמירה על איזון והרמוניה כלליים.
פגמים
כל סטייה מהנקודות המפורטות לעיל תיחשב כפגם. חומרת הפגם תוערך בהתאם למידת הסטייה ולהשפעתה על בריאותו ורווחתו של הכלב ועל יכולתו לבצע את עבודתו המסורתית.
פגמים פוסלים
- כלב תוקפני או ביישן באופן קיצוני.
- כל כלב המראה בבירור חריגות פיזיות או התנהגותיות.
הערות
- לזכרים חייבים להיות שני אשכים תקינים, מפותחים ונמצאים במלואם בתוך שק האשכים.
- יש להשתמש לרבייה אך ורק בכלבים בריאים מבחינה תפקודית וקלינית, בעלי מבנה התואם את מאפייני הגזע.
