למה אצל חלק מוולש קורגי פמברוק הזנב קצר מלידה, ואצל אחרים הוא ארוך? האם באמת זנב ארוך אומר שהכלב "לא טהור גזע"? למה בעבר נהגו לקצוץ זנבות, והיום כמעט שלא עושים זאת בשום מקום? נצלול יחד להיסטוריית הגזע, לגנטיקה המודרנית ולמיתוסים הנפוצים ביותר סביב הזנבות של קורגים.
למה לקורגים יש זנבות שונים?
זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו שומעים מרוכשים עתידיים.
— למה הגור הזה עם זנב?
— והגור הזה בלי?
— איזה סוג נחשב נכון?
— אפשר לבחור מראש גור בובטייל?
למעשה, התשובות לכל השאלות האלה ידועות מזמן ומוסברות בהיסטוריה של הגזע ובחוקי הגנטיקה.
קצת היסטוריה
אם מסתכלים על תמונות ישנות של וולש קורגי פמברוק, אפשר לחשוב שבעבר כולם היו בלי זנב.
במציאות זה לא כך.
היסטורית, בגזע תמיד התקיימו שני סוגים: כלבים שנולדו עם זנב מקוצר טבעית (בובטייל טבעי), וכלבים עם זנב ארוך רגיל.
פשוט במשך עשרות שנים היה נהוג לקצוץ לגורים את הזנבות הארוכים בימים הראשונים לחייהם, ולכן כמה וכמה דורות של בעלי כלבים התרגלו לחשוב שקורגי פמברוק "אמיתי" חייב להיות בלי זנב.
מעניין לציין, שבמקור קיצוץ הזנב בכלל לא הופיע מסיבות אסתטיות. כלבי רועים עלולים היו לפצוע את הזנב בזמן עבודה עם בקר, ובבריטניה בתקופות מסוימות זנב מקוצץ שימש אפילו כאחד מסימני ההיכר של כלב עבודה. מאוחר יותר הצורך המעשי נעלם, אבל המסורת נשמרה עוד שנים רבות.
היום ברבות ממדינות אירופה – וגם בישראל – קיצוץ קוסמטי של זנבות אסור על פי חוק, ולכן מגדלים מודרניים משאירים את הגורים בדיוק כפי שנולדו.
בגלל זה, זנב ארוך אצל פמברוק כבר הפסיק להיות נדיר. להפך, ברוב מדינות אירופה דווקא כלבים עם זנב ארוך נפוצים יותר מבובטיילים טבעיים, פשוט כי קיצוץ הזנב אסור, והגן לקיצור טבעי של הזנב קיים רק אצל חלק מההורים.
בובטייל טבעי וזנב מקוצץ – זה לא אותו דבר
למרות הדמיון במראה, מדובר בשני דברים שונים לחלוטין.
בובטייל טבעי הוא כלב שנולד עם זנב מקוצר בשל שינוי גנטי.
אורך הזנב הזה יכול להיות שונה מאוד: אצל גור אחד יישארו רק חוליה־שתיים, אצל אחר – כמה חוליות, ולפעמים הזנב מגיע כמעט למחצית מהאורך הרגיל. כל הטווח הזה נחשב תקין לחלוטין.
זנב מקוצץ הוא זנב ארוך רגיל שקוצר בניתוח בימים הראשונים לחיי הגור.
כלומר, במקרה אחד מדובר במאפיין תורשתי, ובמקרה השני – בהתערבות של האדם.
אגב, מגדלים מנוסים ושופטים בתערוכות מסוגלים לא פעם להבדיל בין בובטייל טבעי לזנב מקוצץ לפי הצורה, התנועה והמבנה של קצה הזנב. כמובן שיש מצבים שבהם זה לא פשוט, אבל הטענה שאי אפשר להבדיל ביניהם בכלל היא עוד מיתוס נפוץ.
הערה חשובה – בישראל אסור לקצוץ זנב לכלבים, ולכן פמברוק עם זנב מקוצץ (גם אם יובא ממדינה שבה הדבר מותר בחוק) לא יורשה להשתתף בתערוכות ולא יאושר לרבייה.
איך בובטייל טבעי עובר בתורשה?
קיצור זנב טבעי נגרם על ידי וריאנט דומיננטי של הגן T.
המשמעות היא, שללידת גור בובטייל מספיקה עותק אחד של הגן הזה מאחד ההורים.
לכל הבובטיילים הטבעיים יש גנוטיפ Tt.
גורים היורשים שני עותקים של הגן (TT) אינם בני־קיימא ומתים בשלבים מוקדמים מאוד של התפתחות העובר. לכן בין הגורים הנולדים לא תמצאו בובטיילים טבעיים עם שני עותקים של הגן הזה.
מה זה אומר בפועל?
מכאן נובע מסקנה פשוטה: אם לשני ההורים יש זנבות ארוכים, לא ייתכן שייוולד באותה המלטה בובטייל טבעי.
לכן, אם חשוב לכם במיוחד לרכוש דווקא גור בובטייל, הדבר הראשון שכדאי לבדוק הוא הזנבות של ההורים. לפחות אחד מהם חייב להיות בובטייל טבעי.
יחד עם זאת, גם אם אחד ההורים או שניהם בובטיילים טבעיים, אי אפשר לדעת מראש איזה גור בדיוק יקבל את הגן המתאים. אפשר לדבר רק על הסתברות, לא על הבטחה.
המיתוסים הנפוצים ביותר
מיתוס מס' 1: פמברוק "אמיתי" חייב להיות בלי זנב
לא. בגזע תמיד התקיימו גם בובטיילים טבעיים וגם כלבים עם זנב ארוך, ופשוט בעבר את רוב הזנבות הארוכים קיצצו.
מיתוס מס' 2: זנב ארוך אומר שהכלב לא טהור גזע
לא.
אורך הזנב לא משפיע כלל על:
- טוהר הגזע;
- ההתאמה לתקן הגזע;
- הבריאות;
- האופי;
- כישורי העבודה;
- קריירת התערוכות במדינות שבהן קיצוץ זנב אסור.
פמברוק עם זנב ארוך הוא כלב טהור גזע בדיוק כמו בובטייל טבעי. ההבדל ביניהם הוא בגן אחד בלבד, שאחראי על אורך הזנב.
מיתוס מס' 3: ככל שהזנב קצר יותר, כך הכלב טוב יותר
לא.
אורך הבובטייל הטבעי יכול להשתנות משמעותית, וזה לא משפיע כלל על הבריאות, ההתאמה לגזע או איכות הכלב.
מיתוס מס' 4: אם שני ההורים בובטיילים, כל הגורים יהיו בובטיילים
לא.
גם בהמלטות כאלה נולדים גורים עם זנב ארוך, כי הגנטיקה קצת יותר מורכבת.
מיתוס מס' 5: אי אפשר להבדיל בין זנב מקוצץ לבובטייל טבעי
מגדלים מנוסים ושופטים מסוגלים לא פעם לזהות את מקורו של הזנב הקצר לפי המבנה שלו.
אפשר להזמין מראש גור בובטייל?
לצערנו, לא.
גם אם אחד ההורים הוא בובטייל טבעי, אי אפשר לחזות מראש איזה גור בדיוק יקבל את הגן הזה.
לכן אף מגדל הגון לא יוכל להבטיח שבהמלטה הבאה ייוולד בוודאות גור בובטייל במין ובצבע שאתם רוצים.
אפשר לדבר רק על הסתברות.
מה באמת חשוב כשבוחרים גור
רוכשים עתידיים מתמקדים לא פעם בזנב יותר מאשר בדברים שבאמת חשובים.
הרבה יותר חשוב לשים לב ל:
- בריאות ההורים;
- תוצאות בדיקות גנטיות;
- אופי;
- תנאי הגידול של הגורים;
- המוניטין של המגדל.
הזנב הוא רק אחד ממאפייני המראה, והוא לא קובע בכלל איזה בן־לוויה תהיה הכלב. אחרי כמה ימים בבית רוב הבעלים מפסיקים לשים לב לזנב, אבל האופי הטוב, היציבות הנפשית והבריאות של הכלב נשארים עם המשפחה לשנים רבות.
העיקר שכדאי לזכור
✓ בובטייל טבעי נולד עם זנב מקוצר כתוצאה ממאפיין גנטי.
✓ אורך הבובטייל הטבעי יכול להיות שונה מאוד.
✓ זנב מקוצץ ובובטייל טבעי – זה לא אותו הדבר.
✓ מגדלים ושופטים מנוסים יכולים לא פעם להבדיל בין בובטייל טבעי לזנב מקוצץ.
✓ ברבות ממדינות העולם קיצוץ זנבות אסור על פי חוק.
✓ כדי שייוולד בובטייל טבעי, לפחות אחד מההורים חייב להיות בובטייל.
✓ אם שני ההורים בעלי זנב ארוך, בובטיילים טבעיים באותה המלטה אינם אפשריים.
✓ פמברוק עם זנב ארוך אינו נופל מבובטייל טבעי – לא בבריאות, לא בטוהר הגזע ולא באופי.
הניסיון שלנו
להלן כמה דוגמאות של המלטות שנולדו לכלבים שלנו:
המלטה I - איווי (זנב ארוך, tt) + קיווי (בובטייל טבעי, Tt):
נולדו 4 גורים: שניים עם זנב ארוך (50% tt) ושני בובטיילים (50% Tt).
המלטה J - קאיה (זנב ארוך, tt) + יאנקל (זנב ארוך, tt):
נולדו 7 גורים, כולם עם זנב ארוך (100% tt).
המלטה A - איווי (זנב ארוך, tt) + אנטוניו (בובטייל טבעי, Tt):
נולד גור אחד (אונה) – בובטייל טבעי (100% Tt).
המלטה B - איווי (זנב ארוך, tt) + מטאו (זנב ארוך, tt):
נולד גור אחד (סול) – עם זנב ארוך (100% tt).
המלטה C - זואי (זנב ארוך, tt) + קיווי (בובטייל טבעי, Tt):
נולדו 6 גורים: שניים עם זנב ארוך (33% tt) וארבעה בובטיילים (67% Tt).
הדעה שלנו
לא פעם שואלים אותנו אילו גורים בעינינו "טובים יותר" – בובטיילים טבעיים או גורים עם זנב ארוך.
התשובה שלנו תמיד זהה: אין כאלה.
בשבילנו הרבה יותר חשובים הבריאות, האופי, היציבות הנפשית וההתאמה לסוג הגזע. הזנב הוא רק מאפיין קטן של המראה, שלא הופך גור אחד לטוב יותר מהשני.
לכן אנחנו לעולם לא מעריכים את הגורים שלנו לפי אורך הזנב, וממליצים לרוכשים עתידיים לבחור בראש ובראשונה את הכלב שלהם, ולא לפי מספר חוליות הזנב.
