מאיפה להתחיל
הרבה בעלי כלבים עתידיים מתחילים את החיפוש במילים ״לקנות קורגי״. אבל הרבה יותר נכון לחפש לא גור, אלא מגדל שאפשר לסמוך עליו. ממנו תלויים הבריאות, האופי, הסוציאליזציה וחודשי החיים הראשונים של הכלב העתידי שלכם.
לכן סדר הבחירה הנכון נראה כך:
1. להחליט על הגזע — פמברוק או קרדיגן.
2. למצוא בית גידול אחראי.
3. ורק אחר כך לבחור גור ספציפי.
לבחור ״את הגור הכי חמוד בתמונה״ — זו הדרך הכי לא אמינה. בגיל שמונה שבועות כל הגורים ללא יוצא מן הכלל הם מקסימים. אבל אתם תחיו עם כלב בוגר, עם הטמפרמנט, ההרגלים והבריאות שלו.
אל תמהרו. בבתי גידול טובים נדיר שיש גורים ״כאן ועכשיו״. שידוכים מתוכננים מראש, ועל חלק מהגורים יש אפילו רשימת המתנה. זה לא חיסרון אלא דווקא סימן לכך שהמגדל לא עוסק ברבייה המונית.
אם אפשר, תכירו לא רק את הגורים אלא גם את הכלבים הבוגרים. תקופת הגורות נמשכת רק כמה חודשים, אבל קורגי בוגר יהיה בן לוויה שלכם לשנים רבות.
מסמכים: מה חייב להיות לגור
לגור גזעי חייבים להיות:
- תעודת גור (או כבר תעודת יוחסין מונפקת);
- דרכון וטרינרי עם סימון חיסונים וטיפולים נגד טפילים;
- שבב אלקטרוני, שמספרו תואם למסמכים;
- חוזה מכר, שבו מוגדרים הזכויות והחובות של שני הצדדים.
המשפט ״בלי מסמכים, אבל יותר זול״ צריך להדליק נורה אדומה. זו לא חיסכון אלא הימור: בלי תעודת יוחסין אף אחד לא מבטיח לכם לא את הגזע, לא את הנפש ולא את בריאות הקו.
תעודת יוחסין היא לא רק נייר יפה. היא מאפשרת לעקוב אחרי מוצא הכלב, להכיר את קרוביו, לבדוק תארים, תוצאות בדיקות גנטיות ולהשתכנע שלפניכם באמת נציג הגזע.
על כך אנחנו מספרים בפירוט במאמר ״איך לקרוא תעודת יוחסין של כלב״.
בריאות מתחילה הרבה לפני לידת הגור
מגדל אחראי דואג לבריאות השגר העתידי עוד לפני ההרבעה.
אצל קורגי קיימות מחלות תורשתיות, שאת הסיכון להן אפשר להפחית משמעותית בזכות בחירה נכונה של ההורים ובדיקות גנטיות מודרניות. ביניהן:
- מחלת פון וילברנד (vWD);
- מיאלופתיה ניוונית (DM);
- מחלות עיניים תורשתיות מסוימות;
- דיספלזיה של מפרקי הירך.
אל תהססו לבקש לראות את תוצאות הבדיקות של שני ההורים.
מגדל טוב יסביר בשקט אילו בדיקות נעשו, מה המשמעות של התוצאות ולמה דווקא הזוג הזה נבחר להרבעה.
מלבד בדיקות גנטיות כדאי לשים לב גם לדברים נוספים:
- גיל ההורים;
- מספר השגרים הקודמים;
- מצב הבריאות של האם;
- הטמפרמנט של שני ההורים.
נפש יציבה ומאוזנת – כמו גם אגרסיביות – עוברות בתורשה לא פחות מהחיצוניות.
בישראל קבלת אישור רבייה דרך Israel Kennel Club מחייבת כיום ביצוע סדרת בדיקות גנטיות (נכון לעכשיו — במעבדה Orivet) בהתאם ל־נוהל גידול בתוקף. זהו עוד מנגנון שעוזר להפוך את הרבייה הגזעית לאחראית יותר.
עוד על מחלות תורשתיות אצל קורגי תוכלו לקרוא במאמר נפרד.
אל תבחרו גור רק לפי הצבע
מאוד לעיתים קרובות הדבר הראשון שבעלי כלבים עתידיים שואלים הוא:
— יש אדומים?
— יש טריקולור?
— יש קצרי זנב?
ברור שלמראה החיצוני יש משמעות. אבל הצבע רחוק מאוד מלהיות התכונה החשובה ביותר של הכלב העתידי.
טמפרמנט, בריאות, רמת פעילות וההתאמה לסגנון החיים של המשפחה שלכם חשובים הרבה יותר מצבע הפרווה או מאורך הזנב.
הגור היפה יגדל מהר, אבל האופי יישאר איתו לכל החיים.
גם מגדל טוב בוחר את הבעלים
אם המגדל שואל אתכם בפרטי פרטים על המשפחה, הניסיון עם כלבים, העבודה, סדר היום, ילדים ובעלי חיים נוספים — זה סימן טוב.
מגדל אחראי לא רק ״מוכר״ גור — הוא מנסה למצוא לכל גור משפחה שבה יחיה כל חייו.
לפעמים מגדל טוב אפילו מסרב לקונים פוטנציאליים; זה יכול להיות לא נעים, אבל כך בדיוק נראית אחריות כלפי הכלבים שלו.
בית גידול אחראי: על מה לשים לב
קל בדרך כלל לזהות בית גידול טוב לפי כמה סימנים.
- המגדל עונה ברצון על שאלות ולא מסתיר דבר.
- הגורים גדלים ליד אנשים, נחשפים לצלילי הבית ומקבלים סוציאליזציה מוקדמת.
- מראים לכם את אם הגורים ומספרים על האב.
- לא מוסרים גורים לבעלים חדשים לפני גיל שמונה שבועות.
- המגדל מספר בכנות לא רק על היתרונות של הגזע אלא גם על המאפיינים שלו: נשירה עונתית, אינסטינקטים רעייתיים, הצורך בחינוך ובהליכות קבועות.
- אחרי שהגור עובר למשפחה חדשה המגדל נשאר זמין ומוכן לעזור בעצות כל עוד צריך.
שאלות שכדאי לשאול את המגדל
אל תחששו לשאול שאלות, מגדל אחראי מקבל זאת בשלווה ואפילו מעודד.
למשל, אפשר לשאול:
- אילו בדיקות ובדיקות גנטיות עשו ההורים?
- למה דווקא הזוג הזה נבחר להרבעה?
- איך מתבצעת הסוציאליזציה של הגורים?
- במה מאכילים את הגורים כרגע?
- אילו המלצות תקבלו לשבועות הראשונים בבית?
- האם אפשר להכיר מראש את הגורים ואת הכלבים הבוגרים?
- מה יקרה אם בעוד כמה שנים הנסיבות בחיים ישתנו?
השאלה האחרונה חשובה במיוחד.
מגדל אחראי לעולם לא ישאיר כלב שלו בלי עזרה, ובמידת הצורך ישתדל לקבל אותו בחזרה או לעזור למצוא בית חדש.
דגלים אדומים
הסימנים הבאים צריכים לגרום לכם להיות חשדניים:
- תמיד יש גורים זמינים, בלי תקופת המתנה.
- מגדלים בו־זמנית הרבה גזעים שונים.
- המגדל מוכן למכור גור לכל אדם בלי לשאול אפילו שאלה אחת.
- מציעים לכם להיפגש בחניה או למסור גור בלי ביקור בבית הגידול.
- מסרבים להראות את אם הגורים או את מקום הגידול שלהם.
- אומרים לכם: ״אתם ממילא לא צריכים מסמכים״.
- לא יכולים להראות תוצאות בדיקות של ההורים.
- לא מסוגלים להסביר למה נבחר דווקא השידוך הזה.
- מבטיחים ״גור מושלם בלי חסרונות״.
- מתעקשים שתקבלו החלטה מיד או שתעבירו מקדמה עוד לפני היכרות.
אל תתנו לילדים לבחור את הגור
ילדים בדרך כלל רוצים לבחור את הגור הכי יפה, הכי שעיר או הכי פעיל.
אבל את ההחלטה הסופית חייבים לקבל המבוגרים, כי הם אלה שיחנכו את הכלב, ישלמו על הוצאות וטרינריות, ידאגו להליכות ויישאו באחריות על החבר על ארבע לשנים רבות.
מגדל טוב גם הוא עוזר לבחור גור, תוך התחשבות בטמפרמנט של המשפחה הספציפית ולא רק בהעדפות לגבי צבע או מין.
תבחרו בשקט ובקפדנות
קניית גור היא לא מרוץ.
אל תחששו לשאול שאלות, לבקש לראות מסמכים, להתעניין בבריאות ההורים ובתנאי הגידול של הגורים.
אתם לא בוחרים רק כלב — אתם בוחרים אדם שהניח את היסודות לבריאותו, לאופיו וליחסו לעולם.
חפשו לא את הגור הכי זול ולא את זה שהכי יפה בתמונה; חפשו מגדל שתוכלו לסמוך עליו.
אם תרצו להכיר את בית הגידול שלנו, לראות את הכלבים שלנו, לשמוע על שגרים מתוכננים או לשאול כל שאלה, נשמח תמיד לקשר. עברו על המדורים ״הכלבים שלנו״, ״שגרים״ ו־"הזמנת גור" — ובואו להכיר אותנו אישית.
